פסק-דין בתיק פש"ר 4283-04-10

1.         החייב יליד 1961 הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו והכרזתו  פושט רגל בגין חובות מוצהרים  על סך של 1,746,847 ש"ח ל-6 נושים.  ביום 4.8.2010 ניתן צו כינוס לנכסי החייב והושת עליו תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח החל מיום 1.9.2010.

            נגד החייב הוגשו  5 תביעות חוב בסך כולל של 4,409,055 ש"ח. אין תביעות חוב בדין קדימה.

            ביום 23.1.2011 הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד על זכויות אבי החייב, שנפטר בינתיים, דהיינו על זכויות עזבון המנוח אחמד פנדי חוסיין עלי ת.ז 2011947, בנכס הידוע כגוש 19515 חלקה 1 לטובת הכונס הרשמי. ביום 24.1.2011 ניתן צו כמבוקש.

2.         בתצהיר התומך בבקשה פרט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית, הנובעת לדבריו  מכשלון עסקי של  חברת דלק  אחים סעד בע"מ (להלן: "החברה ") מבית ג'אן. החייב היה בעלים של 25% ממניות החברה. לטענתו החברה נוסדה על ידו ועל ידי שלושה מבני דודיו בשנת  1995  והחלה לפעול בחודש מרץ 1999.  לטענתו מרבית ההשקעה בהקמת החברה בוצעה באמצעות הלוואה שניטלה מסונול ישראל בע"מ, להבטחת פרעונה שועבדו זכויותיו וזכויות בעלי המניות האחרים במקרקעין וניתנה התחייבות לרכישת דלקים מחברת סונול בלבד.  החייב טוען כי החברה נקלעה לקשיים, לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי סונול ונפתח כנגדה בשל כך תיק הוצאה לפועל בשנת 2004 לצורך מימוש השעבוד שנרשם לטובת חברת סונול על הקרקע. החייב טוען החברה חדלה להתקיים בינואר 2006  כשהיא מותירה אחריה חובות ועל כן סיים עבודתו במסגרתה. נטען  כי ב- 1.4.2006 החל החייב לעבוד  כשכיר בחברת דלק בית ג'אן 2006 (להלן: "דלק בית ג'אן")  הפועלת  באותו מקום  בו פעלה החברה. נטען כי החייב משתכר כיום סך של 4,000 ש"ח ברוטו. עוד נטען כי  נוכח השקעותיו בחברה וקריסתה הוא נותר ללא נכסים עם חובות רבים והכנסה מועטה ומכאן בקשתו.

3.         בעלי התפקיד התנגדו לבקשת החייב להכריזו פושט רגל. המנהל המיוחד, עו"ד איתי פריימן, חקר את החייב ואחותו הגב' תמימה סעד (להלן: "תמימה"), וחיווה דעתו ביום 4.8.2011 כי החייב נהג בחוסר תום לב הן עובר להליך פשיטת הרגל והן במהלכו המנהל המיוחד טען כי:

א.         החייב לא  הצליח להפריך טענות לקיומו של קשר בין החברה לבין  חברת דלק בית ג'אן. יובהר, בעלי המניות בחברה ודלק בית ג'אן כמעט וזהים. מניות החייב בחברה נמסרו לאחותו, תמימה, שהיא בעלת מניות בדלק בית ג'אן. 

ב.         אין מחלוקת כי דלק בית ג'אן מפעילה למעשה את התחנה שהוקמה על ידי החברה באותו נכס מקרקעין הידועים כגוש 19515 חלקה 1 (להלן: "המקרקעין"). 

ג.          החייב טען כי החברה נסגרה בינואר 2006 בשל סכסוך עם חברת סונול ישראל בע"מ (להלן: "סונול"). זאת בשל הלוואות שלא נפרעו על ידי החברה ונוכח רצונה של חברת סונול לממש שעבוד שניתן לה על המקרקעין בו נצבת תחנת הדלק.  ביום 6.7.2006 נחתם הסכם פשרה בין בעלי הזכויות במקרקעין לבין חברת סונול. הסכם הפשרה סיים סכסוך שהחל בשנת 2004. עם חתימת הסכם הפשרה תחנת הדלק חזרה לפעול בהפעלת החברה החדשה חברת הדלק בית ג'אן 2006 בע"מ. עם זאת, עיון בתרשים רשם החברות מגלה כי  החברה עדין רשומה כחברה פעילה וזאת בניגוד להצהרת החייב.

ד.         נטען כי בפועל קיימות שתי חברות פעילות: אחים סעד בע"מ ודלק בית ג'אן, שמטרתן אחת, ניהול תחנת דלק במקרקעין. השוני בין בעלי המניות בשתי החברות הוא החלפת החייב באחותו תמימה.

ה.         החייב הסביר הצורך בהקמת חברה אחרת להפעלת תחנת דלק בהתנהלות  החברה, יעד חברה לדלק בע"מ (להלן: "יעד"). הובהר כי לאחר שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים בעקבות חוסר יכולתה לשלם לסונול ולפרוע חובותיה לסונול פנה המבקש ושאר בעלי המניות בחברה במהלך חודש אפריל 2005 ליעד ונקשר עמה בהסכם לאספקת דלקים. במועד ההתקשרות לא ציין החייב כי חודש לפני כן (דהיינו בחודש מרץ 2005) מונה כונס נכסים לתחנה וזאת במסגרת הסכסוך מול סונול.

            החייב באמצעות החברה ויעד ניסו להפעיל את תחנת הדלק, גם לאחר שסונול הפסיקה להעביר לתחנה דלקים. זאת באמצעות דלק שהועבר לתחנה מחברת יעד. הובהר כי החברה או החייב לא שילמו ליעד עבור אספקת הדלקים לתחנה והשיקים שנתנו לחברת יעד עבור הדלקים בוטלו סמוך למועד פרעונם.

            יעד הנושה טענה כי משתפח החוב של החייב והחברה אליה ולאחר שנפתח כנגד החייב בגין חוב זה תיק הוצאה לפועל ומתוך רצון החייב להגן על מניותיו בחברה, הועברה פעילות החברה לחברת דלק בית ג'אן, מניותיו של החייב הועברו על שם אחותו תמימה ועל ידי פעולה זו הבריח החייב נכסים מנע מיעד הנושה לתפוס את נכסיו.

יובהר כי יעד ניהלה הליך משפטי כנגד החייב גם בעקבות כשלונו לכבד הסדר פשרה שהושג בין הצדדים. הובהר כי במטרה להסדיר את חובה של החברה ליעד חתמו החייב ואביו המנוח על שטר חוב להבטחת פרעון  החוב בסך 1,067,352 ש"ח, החייב אף מסר שיקים ליעד לפרעון חוב זה אך רק שיק אחד מהם על סך 170,000 ש"ח נפרע. בגין כך נפתח תיק הוצל"פ 26-07037-07-4 בהרצליה בגין יתרת החוב. החייב הגיש התנגדות בטענה כי  חתימתו וחתימת אביו על שטר החוב זוייפה. ההתנגדות נדחתה שעה שהחייב בחר שלא להפקיד כספים שיבטיחו את ניהול ההליך. בהתאמה ניתן נגד החייב פסק דין.

ו.                     מן האמור לעיל עולה כי לטענת המנהל המיוחד עסקינן בחייב שלאחר הסתבכותו הכלכלית בגין עסקי החברה יצר חובות חדשים במסגרת עסקה משותפת עם נושה (יעד), המשיך לא לפרוע חובותיו, הגיע להסדרי פשרה בהם לא עמד וביקש להבריח נכסיו על ידי הקמת חברה חדשה.

           ז.          על פי דיווחי המנהל המיוחד חקירת אחות החייב, תמימה, המחזיקה כזכור                       במניות בחברת דלק בית ג'אן מעלה כי אינה מודעת להתנהלות העסק,              לרווחיו, להסכם הפשרה מכוחו הוא פועל  ואינה יכולה לענות על אף שאלה               מקצועית ו\או ניהולית בנוגע אליו. יתרה מזאת, סעיף 29  להסכם הפשרה               שנחתם עם סונול ומבטיח לסונול כי לא תהינה העברת זכויות במקרקעין                 עליו מצויה תחנת הדלק. אולם סעיף 6 מחריג את זכויותיה של תמימה. כך                    תמימה היא היחידה שתהא רשאית להעביר מניותיה וזאת אך ורק לחייב.              נוצר הרושם, אותו החייב לא הצליח לסתור, כי רישום המניות בחברה                         החדשה על שם תמימה   אינו משקף את  המציאות ובפועל החייב הוא                         הרוח החיה הפעילה בחברה החדשה. גום נוצר רושם כי רישום המניות נועד                      למלט את נכסיו של החייב מאימת הנושים.

ח.           המנהל המיוחד טען עוד כי קיימים חשבונות הבנק עליהם לא דיווח החייב במסגרת ההליך. אלו נתגלו רק במסגרת תשלומים שהציג החייב בדוחותיו.

ט.           עוד הועלו על ידי המנהל המיוחד שאלות בנוגע לזכויותיו של החייב בקרקע עליה ממוקמת תחנת הדלק. אביו של החייב, מר אחמד פנדי חוסין עלי סעד ז"ל היה בעליה של מחצית מן הקרקע. בתצהיר שהגיש  החייב כתמיכה להתנגדות בבקשה לביצוע שטר בהליך שהתקיים מול חברת יעד, הצהיר אבי החייב כי העביר מלוא מזכויותיו, כמחצית מזכויות הבעלות במקרקעין לידי בנו, הוא החייב שבפנינו. החייב לא הצהיר בבקשתו דנן על זכות זו. בחקירתו ציין החייב כי ויתר על זכותו בקרקע לטובת חברת דלק בית ג'אן לאחר שאלו שלמו את החובות לחברת סונול והתנה ויתור זה בכך שיעבוד בתחנה. החייב לא הציג כל הסכם התומך בטענה זו ולמעשה אין כל תיעוד מי הוא הבעלים הנוכחי של זכויות החייב במקרקעין ששווים עולה על מיליון ש"ח.

י.            יובהר כי אף אם החייב אכן העביר זכויותיו במקרקעין לבני משפחתו בטענתו כי בעבור תשלום החוב לסונול, הרי שהעברה זו מהווה העדפת נושים אסורה והתנהגות שאינה תמת לב.

יא.          על כל אלו יש להוסיף את טענת החייב כי כיום הוא מתקיים מעבודתו כפועל בתחנת הדלק ומרוויח, לטענתו סך של 4,000 ש"ח המועברים לו במזומן.